נראה שעד לא מכבר ההתעניינות בייצור בר-קיימא של מזון היה מנת חלקם של חקלאים בסדרי גודל קטן עד בינוני. אולי גם גננים פרטיים. אבל משהו משתנה היום ואפשר לזהות מגמה זו גם בקרב חקלאים שמגדלים יבולים בהיקפים גדולים - בחוות, בחממות או בשדות.

ייצור בר-קיימא של מזון נוגע בכולנו. הוא נוגע בהווה שלנו וגם בעתיד ילדינו ונכדינו. מה שנגדל היום והאופן שבו נגדל אותו משפיע לא רק עלינו ועל בריאותנו עכשיו, הוא גם ישפיע על עתיד הילדים שלנו ועל עתידו של כדור הארץ כולו. אם לא נעשה מעשה היום, מחר כבר יהיה זה מאוחר.

הביטוי "בר-קיימא" מופיע בימים אלו בכל מקום, יש אפילו שימוש יתר בביטוי הזה, אבל בכל מה שנוגע לייצור בר-קיימא של מזון: ירקות, פירות, דגנים וכו' אין רעש כל כך גדול. אפשר לשמוע קולות חלושים הדנים בנושא זה מדי פעם, זה לא בקדמת הבמה או בראש סדר העדיפויות הציבורי.

דשן

זה מתחיל מחקלאות בת-קיימא וממשיך בילדים שלנו

כדי שהמזון שאנחנו אוכלים יהיה בר-קיימא, הוא צריך להגיע מחקלאי שחקלאות בת-קיימא היא נר לרגליו. חקלאים שמבינים שעיבוד יתר של הקרקע ושימוש בסוגים שונים של דשנים כימיים וחומרי הדברה לא מיטיבים עם הסביבה ועם האדם. חקלאים שיודעים שאין לנו עתודות קרקע מיותרות ושאסור לזהם את מקורות המים.

בלי חקלאות לא יהיה לנו מקורות מזון. וללא חקלאות בת-קיימא לא יהיה לנו מזון בריא. וכולנו תלויים במזון בריא, שכן מזון זה מספק לנו אנרגיה ומזין אותנו. כדי להיות בריאים אנחנו זקוקים, אפוא, למזון בריא אבל גם למגוון רחב של מזונות, שכל אחד בתורו חיוני לבריאותנו. וזה חייב להתחיל כבר כילדים. כי מה שילדים אוכלים שהם קטנים ורכים ישפיע על חייהם הבוגרים.

שקיפות מלאה מובילה לאכילה נכונה ובריאה

ילדים צריכים להתחנך לאכילה נכונה ובריאה, הם צריכים לדעת מהיכן המזון מגיע אל הצלחת שלהם והם חייבים להכיר סוגים שונים של מאכלים. אם לא נקדים לחנך אותם הם עלולים לסבול משורה של מחלות ותופעות הקשורות לתזונה לקויה: החל מסוכרת, ותת-תזונה דרך השמנת יתר ולחץ דם ועד בעיות בלב.

דשן

מזון בר-קיימא פירושו תרבות של קבלת החלטות בכל שרשרת האספקה וצריכת המזון; גידול התוצרת, קניית התוצרת, אחסון, בישול ואפילו מיחזור שאריות אוכל. לכל אלו יש השפעה ישירה עלינו היום ועל הדורות הבאים של המחר.

אז מה זה בעצם מזון בר קיימא

מזון בר-קיימא הוא תוצר של מדיניות. מדיניות שחותרת לשפר את תהליך ייצור המזון בד בבד עם שמירה על הגיוון הטבעי של המערכת האקולוגית, שעליה אנחנו נשענים. כך לדוגמה שימוש חכם בקרקעות חקלאיות, שיפור חומרי ההזנה של הקרקע כמו דשנים וביו-סטימולנטים אקולוגיים, הגברת הייעור ושמירה על האוקיינוסים והימים יכולים להפחית את האיומים הסביבתיים של שינויי אקלים, דלדול הקרקע, מחסור במים וזיהום מקורות המים הקיימים. 

לסיכום, מזון בר-קיימא הוא למעשה תוצר של מערכת המורכבת מחקלאים, מפעלי ייצור, שווקים וצרכנים שפועלים יחדיו במאמץ משותף ולא רק על מנת שהם יאכלו מזון בריא כי אם גם כדי שכדור הארץ ימשיך להתקיים.